חבורת מתבגרים בלוס אנג'לס, החולמת על אור הזרקורים ומשועממת מחיי השגרה, משתעשעת באפשרות לפרוץ לבתים של מפורסמים כדי לקחת כמה מהפריטים הנוצצים והיקרים שעליהם בני הנוער יכולים רק לחלום. יום אחד, ברגע נדיר של אומץ, הם מצליחים לפרוץ לאחד הבתים ולצאת ללא פגע עם שלל בגדי מעצבים, תיקים, שעונים, תכשיטים וכסף רב. כך, בפעולה פשוטה, הם מצליחים לגעת סוף סוף באבק הכוכבים המיוחל. עד מהרה הם מצליחים לכבוש את בתי המפורסמים הגדולים אחד אחרי השני, ביניהם בתיהם של מייגן פוקס, פאריס הילטון, לינדזי לוהן ועוד. עם הזמן, הפיתוי הופך לגדול יותר ויותר, והמשחק המסוכן שלהם לממכר יותר ויותר. האם הם יצליחו לצאת ממנו בזמן? מבוסס על מקרה אמיתי אשר הסעיר את הוליווד.

הבחירה הרשמית- פסטיבל קאן 2012. 1968. עבור ארבע צעירות אבוריג'יניות מכפר נידח באוסטרליה, זו השנה ששינתה את חייהן לנצח. האחיות גייל, ג'ולי וסינתיה ובת דודתן קאי תמיד חלמו להיות זמרות. כעת הן אוזרות אומץ לצאת מהכפר ולהשתתף בתחרות של כישרונות צעירים. באוסטרליה הגזענית של שנות ה-60 אין להן סיכוי של ממש לזכות, אולם למזלן הרב הן פוגשות בדייב, מוסיקאי אירי, המבין את הפוטנציאל הגלום בלהקת הבנות ושולח אותן למסע הופעות בפני כוחות הצבא האמריקני בוויאטנם. הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, כבש את הקהל בפסטיבל קאן 2012, והוא חגיגה צבעונית של נעורים,אומץ, אהבה,משפחה ומוסיקה ומבטיח להיות אחד הסרטים המהנים והמענגים ביותר של השנה.

דלטון טרמבו הוא אחד התסריטאים הגדולים בהוליווד של שנות ה- 50, עד שנכנס ל"רשימה השחורה" הידועה לשמצה, ונאסר עליו לכתוב תסריטים. אלא שטרמבו מסרב להיכנע לשלטון ובעזרת עבודה קשה, תושיה, כישרון אדיר והרבה הומור, הוא ממשיך לכתוב, לזכות בשני פרסי אוסקר ועל הדרך גם לחשוף את הצביעות של הממשל ושל תעשיית הסרטים.

דוקומנטרי מרתק ומרגש על חייה, הצלחתה וסופה הטרגי של הזמרת הנערצת איימי ויינהאוס. תאור העלייה המטאורית שלה, הקשרים המורכבים בחייה, ההתמכרויות לאלכוהול ולסמים עד למותה בגיל 27. הסיפור של כשרון של פעם בדור שתפסה את תשומת הלב של כולם, נאהבת ונחשקת על ידי מיליונים, שהתמוטטה אל מול התקשורת. הסרט מתמודד עם נושאים רבים - משפחה, תקשורת, הצלחה והתמכרויות...אך, מעבר לכך הוא מצליח לתפוס את דמותה של איימי ולהביא את רוחה של התקופה - העשור הראשון של האלף השלישי - בצורה שרק סרטים מעטים מצליחים.

סיפורו הלא-ייאמן של ריי קרוק, המייסד של רשת "מקדונלד'ס". סוכן מכירות כושל פוגש בדרך בשני אחים תמימים, "גונב"/"לוקח"/"מפתח"/"ממציא מחדש" - תבחרו אתם את הפועל הראוי בעיניכם - את המיזם המקומי שלהם למזון מהיר, והופך אותו לרשת המזון הגדולה והמוכרת ביותר בעולם. שתי קשתות מוזהבות שהן החלום האמריקני במיטבו.

הארווי מילק היה נבחר הציבור הראשון בארה"ב שהיה הומוסקסואל מוצהר. הוא גם היה חבר מועצת העיר הראשון שנרצח בשל נטייתו המינית. גאס ואן סאנט ושון פן בתפקיד הראשי, מציגים את סיפורו של הארווי מילק, אחד המנהיגים הגדולים ביותר שהיו יכולים להיות לארה"ב.עייף מלהתחבא, עוזב הארווי את משרתו הנוחה בוול-סטריט כדי לצאת מן הארון ולעבור לגור בסן פרנסיסקו עם בן זוגו.שם הוא פותח חנות שהופכת עד מהירה למוקד מפגש חברתי לכל האנשים שמרגישים שאין להם מקום אחר ללכת אליו. כשהוא מזהה את כאבה העצום של הקהילה סביבו, מתחיל הארווי לדבר בשמם של האנשים ומחליט לייצגם בכל העניינים מעוררי המחלוקת. ניצחונות קטנים מובילים לגדולים יותר והארווי מעורר את השראתם של אחרים לדבר גם כן. התמיכה העצומה שהוא מקבל מן הקהילה מחזקת אותו וממקמת אותו עד מהירה במשרה פוליטית בכירה. המסרים שלו לחופש ותקווה מעמידים סביבו אויבים רבים לאורך הדרך.

סיפורו של המלך ג'ורג' השישי, אביה של המלכה אליזבת' (הנוכחית), אשר למרות היותו מגמגם, ולמרות שנחשב לבן הפחות מוצלח של משפחת המלוכה, נקלע אל הכתר רגע לפני תחילת מלחמת העולם השניה. בעזרתו של מרפא אלטרנטיבי, אוסטרלי משוגע הוא מצליח לבסוף להתגבר על הגמגום ולנאום את הנאום אשר שינה את פני ההיסטוריה והפך אותו למלך פופולארי ואהוב.

1644. פריז. ז'אן בטיסט פוקלן (רומן דוריס) הוא שחקן כושל, החולם להקים להקת תיאטרון. הוא מקבל את הצעתו של סוחר עשיר (פבריס לוקיני), המבקש להעלות הצגה שכתב, כדי להרשים מרקיזה יפהפיה (לודיבין סנייה). מכיוון שעליו להסתיר את מטרתו האמיתית מפני אשתו החוקית (לאורה מוראנטה), מכניס הסוחר את פוקלן לחצרו כמורה הנשכר ללמד את בתם הצעירה. במהלך שלושת החודשים, אותם הוא מבלה בחצרו של הסוחר, נחשף פוקלן לצביעות, למזימות מגוחכות, לתאוותנות, לאבסורד ולפארסה שבהתנהגות האנושית של בעלי הממון.

השנה היא 1939. נשיא ארה""ב, פרנקלין רוזוולט (בגילומו המצוין של ביל מארי) יחד עם רעייתו אלינור, מארחים את מלך בריטניה, ג'ורג' ("כן, כן, המגמגם ההוא") ורעייתו לסוף שבוע, בבית הארחה הפרטי שלהם על גדות נהר ההדסון בניו יורק. כאשר בריטניה על סף מלחמה עם גרמניה הנאצית, נדרש בית המלוכה הגאה לתמיכתו של "הפרחח האמריקאי". הביקור מתחיל בתסבוכות הקשורות לפורמליות הבריטית הנוקשה ורק דרך מאמציהן של הנשים שסביבן נמצאת הדרך לקרב בין הגברים, קירבה שלא ניתן להמעיט בהשפעתה על היסטוריה ועל גורל העולם כולו.

כשג'יין, סופרת מתחילה, פוגשת את טום לפרוי הכובש והכריזמטי, כל עולמה מתהפך. חוכמתו וחוצפתו מציתים את סקרנותה ודמיונה, והיא מבינה שכדי לכתוב על אהבה, היא צריכה לחוות אותה ממש. אולם, באנגליה של המאה ה-18 אי אפשר להתחתן רק מתוך אהבה. הכסף הוא המדד הראשון לנישואין, וג'יין ולפרוי זקוקים לו נואשות. ג'יין חייבת לבחור בין ביטחון כלכלי שמציע לה מחזר העשיר ומשעמם, ובין האהבה העזה ומלחמת ההישרדות שמציעים החיים עם לפרוי. "להיות ג'יין" הוא סיפורה של נערה צעירה שהופכת לאישה. אישה שלומדת מהי אהבה, שלא מתפשרת והולכת בדרך שלה. אישה שהיא ג'יין אוסטן – אחד הקולות הספרותיים הגדולים ביותר שיצאו מאנגליה, מי שחייה היוו השראה לרבי המכר "תבונה ורגישות", "גאווה ודעה קדומה" ועוד רבים אחרים.

מבוסס על סיפור אמיתי שלא ייאמן, דרמת מתח על אדם אחד שמנסה, כנגד כל הסיכויים, לעמת את גרמניה עם פשעי העבר שלה – ולשנות את פני עתידו של העולם. גרמניה, 1957. התובע הכללי של מדינת הסן, פריץ באואר, מקבל לידיו מידע חדש על מקום הימצאו של אדולף אייכמן, שברח מגרמניה אחרי תום מלחמת העולם השנייה. באואר היהודי, שחזר לגרמניה מגלות בדנמרק בתקופת המלחמה, מנסה מאז שובו להביא לידי העמדתם לדין של פושעי הרייך השלישי אך ללא הצלחה רבה. הפעם, כדי ללכוד את אייכמן הוא מחליט לנסות להיעזר בשותף לא-צפוי – ה"מוסד" הישראלי.

"12 שנים של עבדות", זוכה האוסקר לסרט הטוב ביותר של 2014, מביא את סיפורו האמיתי והבלתי ייאמן של סולומון נורת'אפ (אגיופור), סיפור מאבקו של איש אחד למען הישרדות וחופש. בניו יורק של לפני מלחמת האזרחים, נורת'אפ הוא אדם שחור חופשי - נגן כינור מחונן ומוערך עם אישה, ילדים ועתיד מאושר. לאחר סיבוב הופעות מוצלח עם נגנים חדשים שהכיר, נורת'אפ נחטף ומוצא את עצמו נמכר לעבדות בדרום ארצות הברית, שם עבדות של שחורים חוקית ומקובלת. בפני אכזריות איומה וזלזול בערך חייו, דרך מציאת רגעים קטנים של חסד, ינסה נורת'אפ לא רק להישאר בחיים - אלא לשמור על כבודו. הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של סלומון נורת'אפ באותו שם שיצאה לאור במאה ה-19.